אודות

מרגו לב שמיס

זו השמחה שאישה חשה כשעשתה משהו שרדף אותה,
שרצתה מאוד לעשות, שהצריך סיכון,
משהו שאילץ אותה להתאמץ,
להתעלות על עצמה ולהצליח. 
אולי בחן, אולי לא,
אבל היא עשתה זאת,
יצרה משהו, מישהו,
האמנות, הקרב, הרגע: חיה. 

"רצות עם זאבים", אסטס

אני מרגו, נשואה למארק ואמא לתומר ונועם.
מטפלת ומלווה נשים וזוגות סביב נושאי פוריות, הריון ולידה. 
הכלים המרכזיים שלי זה רפלקסולוגיה, תרפיה מוכוונת לידה (B.O.T.) והידע שצברתי בנושאי הריון ולידה.

התחלתי את דרכי המקצועית די מוקדם. בגיל 21 כבר הייתי בעלת שני תארים (סוציולוגיה וכלכלה, מנהל עסקים).
 
עבדתי בחברות כרטיסי אשראי ובנקים, למדתי רפלקסולוגיה להנאתי ו...משהו היה חסר לי.
עוד בילדות ראיתי אנשים שמאוד ברור מה היעוד שלהם וקינאתי בהם. הייתה לי תחושה חזקה שגם לי יש משהו כזה,
יעוד ברור, רק אני עוד לא יודעת מהו. 

הנושא של הריון ולידה תמיד סקרן אותי ועורר יראת כבוד.
בהריון הראשון לא הפסקתי לקרוא על התקופה הזאת.  במהלך ההריון השני חוויתי תהליכים אישיים לא פשוטים.
אז התחלתי לחפש. מישהי שתהיה שם בשבילי לעזור וללוות  עם קשיים פיזיים ורגשיים.
מישהי שחיה את עולם הלידה ומבינה היטב את הייחודיות שלו.

אחרי לידה שניה הבנתי שבעצם זה גם מה שאני רוצה לעשות.
לעזור לנשים עם כל מה שקורה להן טרום הריון, במהלך ההריון והלידה ואחריה. נהיה ברור שאין מנוס משינוי רציני בקריירה.

 היום אני פוגשת נשים על רצף תהליכי פוריות-הריון-לידה-הורות שחוות קושי. העבודה שלי זה שילוב בין פיזי לרגשי, בין הגוף לבין הנפש.
אני יודעת שתקופת הריון ולידה יכולה להיות מאוד עומצתית עם המון הזדמנויות ולעיתים גם קשיים.
המטרה שלי זה להיות שם עם האישה בכל התהליכים לא תמיד פשוטים עם הכלים שעומדים לרשותי ויחד עם זאת עם המון ענווה מול האישה כמומחית לעצמה.

בנוסף למפגשים בקליניקה ובחדר לידה, אני ממשיכה ללמוד כלים חדשים כיוון שלדעתי להיות מטפלת זה ללמוד כל זמן.
האהבה החדשה שלי זה לימודי קונסטלציה משפחתית ואני כבר מוצאת הרבה שימושים לידע החדש בקליניקה.